הגישה הביומכנית


  

הגישה הביומכנית

 

l     הגישה הביומכנית נמצאת בשימוש רב"ע מאז 1918 כאשר לאחר מלחמת העולם הראשונה: BALDWIN הקימה מחלקת רב"ע בבי"ח בו אושפזו חיילים פצועים.

l     דמויות מפתח שכתבו על הגישה הן:TROMBLY ,BUTTON ,KIELHOFNER

רקע

l     "ביומכניקה"- שילוב של כוחות פיזים עם התגובה של יצור חי: כיצד בנוי הגוף לצורך ביצוע תנועה? כיצד אנו משתמשים בו לצורך ביצוע תנועה?

l     הגישה הביומכנית נמצאת בשימוש כאשר אדם אינו יכול לשמר יציבה באמצעות פעילות שרירית אוטומטית עקב דיספונקציה שרירית-עצבית, או שרירית-שלדית. הבעיה העיקרית אליה מתייחסת הגישה היא מגבלת תנועה שתוצאתה חוסר יכולת לבצע עיסוקים.

l     על פי הגישה מספקים תמיכה מלאכותית, זמנית או קבועה, כדי לפצות על העדר שליטה פוסטוראלית, ולספק מנחי גוף יעילים לצורך פעילות פונקציונאלית. (Bottom up)

l     אין מפתחים ידועים. דמויות מפתח שכתבו על הגישה: Button, Kielhofner, Trombly

 

אוכלוסיה

l    הגישה הביומכנית מיושמת על אנשים שיש להם הגבלה בכוח, טווח תנועה וסיבולת .

l    סיבת ההגבלה יכולה להיות טמונה בליקוי במערכת שריר-שלד (פגיעה בשריר, גיד, עצם), מערכת עצבים היקפית או מרכזית (תסמונת התעלה הקרפלית), מערכת העור (כוויות, בצקות), מערכת קרדיווסקולרית או מערכת הנשימה (לאחר התקפי לב).

l    מצבים ספציפים כוללים: פציעות טראומטיות, ספסטיות של שרירים, ארטרייטים, קיצורי שרירים/ גידים, חולשה שרירית בעקבות מחלה, אבדן גמישות של רקמה עורית.

 

הנחות בסיסיות

l     דפוסים מוטורים מתפתחים מגירויים סנסורים:

הבסיס להתנהגויות מוטוריות כפי שהן מופיעות בינקות הינו לעיתים קרובות רפלקסיבי. רפלקסים הינם תגובות סטריאוטיפיות הקורות כתגובה לגירוי ספציפי שהינו לרב טקטילי, פרופריוספטיבי או וסטיבולרי. הדפוסים המוטורים מספקים קלט סנסורי נוסף התורם להתאמת רפלקסים ופיתוח של שליטה מוטורית. 

l     תגובות מוטוריות אוטומטיות המשמרות יציבה מתפתחות בדרך צפויה מראש.

l     התנהגות תכליתית בעיסוקים יומיומיים מבוססת על היכולת לזוז.

l     פעילות מוטורית מוצלחת מבוססת על כח ותנועתיות פיזית

l     ניתן לעשות שימוש בפעילויות תכליתיות לצורך טיפול בליקויים תנועתיים.

l     תנועה חוזרת ומודרגת משמרת ומשפרת תיפקוד.

 

תפיסת האדם

l   הוליסטית: הפגיעה הפיזית מערבת עיוות של דימוי גוף, דימוי עצמי ודימוי חברתי.

l   שינויים: עבודה, עיסוקים, תפקידים עצמאות ויכולת שליטה.

l   חשיבות בהתייחסות לכל מרכיבי הביצוע של האדם לסביבה הפיזית והאנושית שלו.

 

מטרות

l   לשפר התפתחות של תגובות פוסטורליות על ידי הפחתת דרישות של כח המשיכה ועל ידי ישור הגוף.

l   לשפר תפקוד דיסטאלי וביצוע מיומנויות על ידי הפחתת הצורך לתגובות יציבתיות באמצעות סיפוק תמיכה חיצונית.

בסיסי ידע

l    אנטומיה, פיזיולוגיה, קינזיולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה.

l    הבנת האופן שבו הגוף מעוצב, כיצד משתמשים בו לשם הפקת תנועה ולשם הביצוע העיסוקי.

l    שימוש בעקרונות מכנים המתארים כוחות המשפיעים על הגוף, ומתבטאים בתנועה ושיווי משקל של גוף האדם.

מושגים מרכזיים

l   מכניקה

l        מרכיבי תנועה: כח, סיבולת, טווח תנועה, תנועתיות/ יציבות מבנית.

 

מכניקה- פעילות כוחות על גופים ותוצאות הכוחות הללו במונחים של שיווי משקל ותנועה.

                        -סטטיקה- מתייחסת לגוף באיזון.

                        -דינמיקה- מתייחסת לגוף בתנועה.

 

כח- מה שגורם לגוף הנמצא במנוחה להתחיל לנוע, ולגוף בתנועה להאיץ או להאט מהירותו או לשנות את כיוונו.

l     כח הכובד- כוח המשיכה המושך את הגוף לכיוון מרכז הארץ. משפיע על הגוף ברמות הפיסית, מכנית ופיסיולוגית. גורם לאדם ליפול למטה, ומקשה על תנועתיות גפיים בכיוון הרחקה מהקרקע. רצפטורים המגורים על ידי שינויי מהירות,כיוון ומנח מפרקים מאפשרים למערכת שיווי המשקל לשמור את הגוף במנח ישר, ובשיווי משקל

כח השריר

l    כח שריר- היכולת של השרירים להפיק מתח לשם שמירה על יציבה ולשם הזזת חלקי הגוף השונים.

l    תלוי במספר וגודל סיבי השריר וכן בעצבוב השרירי.

l     ככל שהשריר פעיל יותר כך יגדל כוחו.

l    כח שריר נמוך: עקב חוסר שימוש, מחלה, עצבוב שרירי לקוי.

 

סיבולת

l    סיבולת- היכולת לשמר פעילות שרירית לצורך שימור מנח או ביצוע פעולה לאורך זמן.

l    תלויה במערכת שרירית ובמערכת לב-ריאה

l    יורדת עקב-מגבלה מתמשכת, פעילות מוגבלת.

 

טווח תנועה

l     טווח תנועה- הפוטנציאל של כל פרק לנוע בכיוונים שונים ועד גבולות מסוימים, תוך התחשבות במבנה הפרק וברקמות הסובבות אותו. נבדק באמצעות גוניומטר.

l     תלוי במבנה העצם, השרירים, ורקמות המחזיקות המפרק ותומכות בו.

l     מוגבל על ידי- נזק למבנים, שטף דם-בצקת, כאב, מתח שריר גבוה.

l     טווח תנועה פסיבי- כמות התנועה בפרק, המושגת על ידי כוח חיצוני המופעל על האיבר.

l     טווח תנועה אקטיבי- כמות התנועה בפרק המושגת ע"י האדם המשתמש בכוח שריריו.

 

תנועתיות/יציבות                   

יציבות

l   יציבות מבנית מתיחסת לשלמות של מבנים גופניים :

l   תנועה מוצלחת דורשת תפקוד תקין של מבנים גופניים ו"עבודת צוות" שלהם לצורך סיפוק יציבות.

l   יציבות גופנית של אברים מסוימים מספקת בסיס לתנועתיות של אברים אחרים.

תנועתיות:

l    מתפתחת בשלבים:

א. תנועה phasic : הרמה הנמוכה ביותר של שליטה שרירית הכוללת תנועות רחבות בלתי מכוונות (בעיטה או נפנוף ספונטנים).

ב. שליטה רצונית על תנועות

ג. פיתוח תנועתיות מיומנת- תנועה קואורדינטיבית פרוקסימאלית דיסטאלית.

תגובות מוטוריות המשמרות יציבה

l   תגובות מוטוריות אוטומטיות המשמרות יציבה מתפתחות בדרך צפויה מראש:

l   תינוק נולד עם דפוסים מוטורים בסיסים והתנועתיות שלו נתונה לשליטת רפלקסים פרימיטיבים.

l   התגובות היציבתיות המורכבות יותר (לעומת רפלקסים פרימיטיבים( הן תגובות ישור ותגובות שיווי משקל אשר מפותחות היטב בשנת החיים השנייה של האדם.

תגובות יישור

      תנועות שהתוצאה שלהן היא יישור הראש בחלל ויישור הגו ביחס לראש.

      דוגמא: אדם בישיבה הנשען קדימה ומשעין זרועותיו על השולחן- יישור הצוואר יהווה תגובת יישור הבאה

  לשמר את הראש במנח upright למרות הטיית הגו.

תגובות שיווי משקל

l     תנועות העוזרות לשמר שיווי משקל כאשר מרכז הכובד של הילד מופרע על ידי כח חיצוני.

דוגמא לשימוש בתנועות אלו- במקרה של דחיפה או במקרה של נשיאת משקל כבד. תגובות שיווי משקל מבוצעות על ידי הגו והגפיים בכיוון ההפוך לכח החיצוני המופעל, כדי לאזן את מרכז הכובד: דחיפת אדם יושב לאחור הגו מוטה קדימה, והגפיים נשלחות קדימה גם הן. דחיפת אדם הצידה לשמאל- הגו מתעקל כנגד הכח לכיוון ימין. תגובה זו עשויה לערב גם אבדוקציה ויישור של הרגל והזרוע הימניות.

תגובות הגנה

l    מלוות פעמים רבות תגובות שיווי משקל: אלו הן תנועות גפיים הקורות באותו הכיוון של הכח המופעל על הגוף מבחוץ. מטרתן העיקרית היא להגן על הגוף מנזק ועצירת נפילה פוטנציאלית.

l    דוגמא: אם אדם במנח ישיבה נדחף לצד שמאל, תגובת שיווי המשקל תגרום לגפיים הימניות להתיישר כדי לשמר את מרכז כח הכובד ובו זמנית הגפיים השמאליות יכנסו ליישור ואבדוקציה הגנתיות.

l    ניתן לראות תגובות שיווי משקל באופן מבודד כאשר הכח המופעל איטית או תגובות הגנה מבודדות כאשר הכח חזק ואינטנסיבי.

l    תגובות יישור ותגובות שיווי משקל מהוות את הבסיס למעברים ממנח אחד למשנהו. הן עוזרות בשימור מנח הגוף כאשר מרכז הכובד של הגוף מוטה על ידי תנועה או באמצעות התעסקות הגפיים עם חפצים. כאשר תנועות אלו אינן מפותחות עקב חוסר בשלות התפתחותית או פגיעה נוירולוגית האדם עושה שימוש בעיקר בתגובות רפלקסיביות המשמשות לצורך הישרדותי (הזזת הראש בכיוון גירוי הניתן לפה או לחי, ATNR וכו').

 

הגישה הביומכנית:-רצף תיפקוד-אי תפקוד

l     תפקוד עיסוקי מוגבל כאשר יש הפרעה בתנועתיות מפרקית, כח וסיבולת.

 

 

הערכה

מתייחסת לטווח תנועה, כוח וסיבולת במטרה להעריך מגבלות פונקציונאליות בתחומים אלו.

l     האם האדם מניע את כל חלקי גופו בטווח תנועה מלא כנגד כוח הכובד?

l     האם יכול ליישר הגב ולשמור על יציבות?

l     האם יכול למקם ולשמר גופו בתנוחה ולשמר מנח ידיו בחלל?

l     האם נע בחלל בכל המישורים?

l     האם יכול לשנות תנועה באופן חלק ורציף בהתאם לקונטקסט הפעילות?

l     האם יכול ללעוס ולבלוע אוכל באופן מוצלח וללא אספירציות?

l     האם יכול לשבת על אסלה?

lהאם יכול להפעיל מתגים לשם הפעלת עזרים טכנולוגים?

רצף הערכה וטיפול-

1. יציבות מבנית-שלמות מבנים גופניים ויציבותם.

2. סיבולת נמוכה- תפקוד תקין ויציב של מערכות הלב והנשימה הוא תנאי מקדים לתחילת טיפול תנועתי.

3. בצקת.

4. שימור טווח תנועה- מפחית כאב ודפורמציות (בעיקר למטופלים מרותקים למיטה).

5. הגדלת טווח תנועה.

6. שימור כוח שריר- בשלבי ההחלמה הראשונים.

7. שיפור כוח שריר- עבודה על סוגי כיווצים בהתנגדויות שונות.

8. סיבולת גבוהה- שיפור הדרגתי של תפקודיי לב ריאה, ומטבוליזם של השריר ע"י התנגדות. 

 

מבחנים סטנדרטים:

-Perdue Pegboard test

-Barthel index

טווח תנועה- גוניומטר, טבלאות נורמות

כח- Muscle palpation , ציוד ממוחשב, דינמומטר, pinchmeter Manual muscle testing

סיבולת- מס' חזרות על תנועה, עיפות, הערכות פונקציונאליות, אופני כושר וtreadmill.

 

טיפול

l    מטרות:

-       לשפר תפקוד בהתייחס לטווח תנועה כוח וסיבולת.

-        להפחית דפורמציות

-       לפתח או להחזיר קואורדינציה.

-       לשמר ולשפר היכולת לתנועה.

תחומי התערבות.

1. מניעה / שימור – הגישה מדגישה כי יש להשתמש בשריר כל עוד הוא מסוגל לנוע וכך לשמר את התנועה הקיימת.

2. שיקום/ בניה מחדש- שיפור ביכולת תנועה,כוח,וסיבולת תוך שימוש בפעילויות ועיסוקים יומיומיים

והגברת הקושי שלהם בהדרגה.

3. פיצוי- שימוש במכשור, ציוד מותאם .פיצוי כולל בתוכו התאמת כלים, סביבה, וטכניקות פיצוי מגוונות.

כל ההתערבות נבנית על בסיס הגישה הממוקדת בלקוח תוך התחשבות ברצונו של מטופל, יכולות שלו, גורמים סביבתיים ועם עזרה מגוף הידע של המטפל.

 

שיטות התערבות

§         אימון ושימוש בתנועות אוטומטיות ורצוניות במטלות שגרתיות- שיפור טווח תנועה אקטיבי ופאסיבי.

§         שימוש באנליזה של תנועה והגדלה הדרגתית של מרכיבי התנועה (תוך שימוש בתרגילים ובפעילות תכליתיות)

§         תרגול כישורים הנדרשים למקצוע ספציפי.

§         התאמת סדים, התאמת כסאות גלגלים וציוד תומך.

§         אביזרי עזר.

§         שימוש בטכנולוגיה.

§         חבישות לחץ.

מטרות טיפול-

 הגדלת טווח התנועה האקטיבי במפרק באצבעות 3,4,5 ביד ימין לטווח תנועה נורמלי לצורך שימוש יעיל בכלי העבודה במהלך תספורת.

1. טיפול בצלקת למניעת הדבקויות וקונטרקטורות ע"י מסג' לצלקת פעם ביום למשך חודשיים.

2. הגדלת טווח התנועה האקטיבי ביישור במפרק באצבעות 3,4,5 בכף יד ימין לטווח תנועה של 0-90 מעלות פלקסיה חודש וחצי לאחר הניתוח.

 
Comments