הגישה ההתנהגותית

 

גישה התנהגותית רכישתית-מהי?

·         הגישה ההתנהגותית מתמקדת ברכישה או למידה של מיומנויות ספציפיות הדרושות לצורך תפקוד אופטימאלי במסגרת הסביבה.

·         במסגרת הטיפול על פי גישה זו, פעילויות ניתנות לצורך רכישת מיומנויות ספציפיות בלבד. המטרה העיקרית הינה שליטה בכל מיומנות או תת מיומנות המרכיבות פעילות מסוימת.

·         גישה ההתנהגותית מתמקדת ברכישה או למידה של מיומנויות ספציפיות הדרושות לצורך תפקוד אופטימאלי במסגרת הסביבה.

·         במסגרת הטיפול על פי גישה זו, פעילויות ניתנות לצורך רכישת מיומנויות ספציפיות בלבד. המטרה העיקרית הינה שליטה בכל מיומנות או תת מיומנות המרכיבות פעילות מסוימת.

 

רקע היסטורי

הגישה ההתנהגותית מבוססת על עקרונות של תיאוריות למידה ביהביוריסטיות שפותחו בשנות ה-50, 60 ו-70. הגישה מבוססת בעיקר על היפותזות ומחקרים של פסיכולוגים כפאבלוב, סקינר ובנדורה. עבודתו המוקדמת של פאבלוב על התניה קלאסית עם כלבים (פאבלוב 1941) פתחה את הדלת להמשך מחקר של סקינר שפיתח את מושג הלמידה האופרנטית. הגישה הרכישתית- התנהגותית בוססה על עבודות מוקדמות אלו של הגישה הביהוויוריסטית, במקביל לתיאוריות למידה שהינן יותר קוגניטיביות במהותן (בנדורה,1965,1967 ו- Thorndike , 1932). Mosey (1986) תיארה את הגישה הרכישתית כמקשרת בין תיאוריות הלמידה המקובלות של התקופה הנ"ל. בשנים האחרונות, זוכה הגישה ההתנהגותית לפריחה מחודשת בעיקר בעבודה עם ילדים ומבוגרים אוטיסטים על פי גישתו של Ivor Lovaas, שפותחה וידועה היום כ- ABA (Applied Behavioural Analysis).

 

הנחות תיאורטיות:

·         התנהגות היא פעילות נלמדת (ולא מולדת) שנקבעת בעיקר על ידי אינטראקציה עם הסביבה.

·         התנהגות היא פעילות נצפית וניתנת לכימות.

·         התנהגות שזוכה לחיזוק חיובי נוטה לחזור על עצמה והתנהגות שזוכה לחיזוק שלילי נוטה להיכחד. כך המטופל לומד לעצב את התנהגותו.

·         ניתן לחזק רק התנהגות נצפית.

·         על החיזוק להיות אינדיווידואלי ומותאם לאדם הספציפי.

·         על המטפל לעצב את סביבת הלמידה כך שתאפשר הצלחה מרבית בביצוע המיומנות/ התנהגות.

·         יש ללמד מגוון התנהגויות רצויות והכללתן במצבים שונים הצפויים בסביבת המטופל העתידנית.

·         מטרות טיפול קונקרטיות משפרות את הבנת המטופל את הטיפול.

·         מחלה נפשית היא תוצאה של למידה מוטעית.

 

שיטות המקדמות למידה לפי הגישה ההתנהגותית

·         עונש

·         התעלמות

·         חיזוקים

·         הכללות

·         עיצוב התנהגות (ראה מצגת)

·         \כלכלת אסימונים (ראה מצגת)

·         חיקוי המטפל כמודל

·         Applied behavioral analysis

התניה אופרנטית- ABC

·         Antecedents (A) – ההתרחשויות הקודמות להתנהגות, הגירויים.

·         (B) הן מעודדות- Behaviour

·         ההתנהגות מעודדת או מוחלשת על ידי התוצאה Consequence (C).

 

תוצאות המשפיעות על התנהגות

ארבע קטגוריות של תוצאות המדכאות או מעודדות חזרתה של התנהגות:

1.      עונש

2.      התעלמות

3.      חיזוק חיובי

4.      חיזוק שלילי

עונש - השימוש בפעילות פיזית או מילולית לצורך דיכוי התנהגויות שאינן נתפסות כמתאימות: עונש טוב מוגדר בקריטריונים סוביקטיבים: מה האדם שאותו מענישים חושב למאיים, מפחיד. דוגמא- יש בתי ספר שרואים השעיה כעונש. אם עבור ילד מסוים השהיה בבית מול הטלביזיה מהווה משהו עדיף, ואינה כרוכה בפידבקים שליליים מצד הסביבה, ההשעיה אינה מהווה עונש, אלא למעשה תגמול...

חסרונות:

·         עונש צריך להיות יותר חזק מהתגמולים הנלווים (תשומת לב, כח, כסף) שהאדם מקבל עקב ההתנהגות שלו. אם העונש לא חזק מספיק, ההתנהגות תימשך.

·         גם כשעונש גורם להתנהגות להפסיק, הוא אינו מלמד התנהגות חדשה מקובלת יותר: האדם לומד מה לא לעשות אך לא תמיד לומד מה לעשות.

·         האדם עלול להימנע מההתנהגות ליד המעניש, אך להראותה במקומות אחרים. העונש אינו משנה דפוס התנהגות.

·         ההתנהגות משתנה לא משום שהאדם חושב שזה מה שנכון לעשות אלא מפני שהוא מפחד מהתגובה, לכן אין מוטיבציה פנימית לשינוי.

(לדוגמא, חוסר ההצלחה של כפיית מהירות מוגבלת בכבישים ראשיים, למרות הקנסות הגבוהים במקרה של "תפיסה". אנשים מאטים כשרואים שוטרים או באזורים "מועדים". החיזוק החיובי שבהגעה מהירה יותר גבוה מהפחד מהעונש שבאכיפה רנדומאלית.)

 

התעלמות מהתנהגות: לא לתת תשומת לב, הסבר, תחנונים או נזיפות. התעלמות מהתנהגות עשויה להפחית אותה ואף להכחידה, אך יש להשתמש בה בצורה נכונה: אם אדם מתנהג בצורה מסוימת כדי להשיג תשומת לב, ומתעלמים ממנו- ההתנהגות תכחד. לחילופין: אם אדם מתנהג באופן בלתי תואם את דרישות הסביבה אך מספק גרייה עצמית (אוננות בחברה) הוא יעדיף שיתעלמו ממנו- ההתעלמות לא תהיה אפקטיבית. אם משיגים תגמול על ידי ההתנהגות (כח כלפי אנשים אחרים) התעלמות לא תפסיק את ההתנהגות כי היא מתוגמלת בדרכים אחרות. לכן, יש צורך בהתעלמות עקבית ומקיפה של כל הגורמים המעורבים.

סיכון - התגברות משמעותית של ההתנהגות לפני שתחלש.

 

חיזוקים

רכישת מיומנויות מתקשרת לרעיון שהתנהגות, או פעילות אנושית נצפית, מושפעת באופן ראשוני מהסביבה באמצעות חיזוקים. חיזוק חיובי תוצאתו למידת מטלה. חיזוק שלילי תוצאתו הגמלות מהתנהגויות בלתי רצויות או בלתי הסתגלותיות. כדי ללמד התנהגויות, על ההתנהגות להיות מחוזקת באופן ישיר, או תוך תצפית על מישהו אחר שמקבל חיזוק לאותה ההתנהגות. כלומר מיומנויות אינן יכולות להתפתח ולהתעדן באמצעות חיקוי בלבד. בכל פעם שהאדם מפתח מיומנות נלמדת חדשה, יש צורך בחיזוק חיובי כדי לשמרה. חיזוק יכול להיות המשכי, חלקי, או בקטעי זמן. בדרך כלל על החיזוקים להיות המשכיים או תכופים בשלב התחלתי של הטיפול, לאחר מכן ניתן לתת חיזוקים לחלק מן ההתנהגויות, ובאופן אידיאלי רצוי שחיזוקים חיצוניים יצאו משימוש בשלב מאוחר יותר בו חיזוקים חיוביים יופנמו.

המושג חיזוק (reinforcement ) מתייחס לגירוי סביבתי המתגמל, או שאינו מתגמל התנהגות. החיזוק מתרחש במסגרת הסביבה ולוקח בחשבון את ההקשר החברתי והתרבותי של האדם. הסביבה מתוכננת כך שתאפשר סיכוי רב להצלחה בפעילות. החיזוק נמצא בשימוש כדי לעודד התפתחות התנהגויות ומיומנויות, ולעצבם כך שיתרחשו בתדירות גבוהה יותר.

 

חיזוק חיובי מחזק מיומנות על ידי תגמול התגובה ההתנהגותית תוך סיפוק דברים שהאדם אוהב . החיזוק יכול להיות מוחשי (כגון אוכל או כסף) או בלתי מוחשי (כגון מילות עידוד,מחמאה, חיבוק).

החיזוק מתייחס למה שהאדם עצמו חושב כמתגמל. שימוש נכון בחיזוק חיובי יעלה את הסבירות שההתנהגות המחוזקת תקרה שוב בעתיד. מדובר לא במה שאנו חושבים שיהיה מחזק אלא במה שהאדם עצמו רואה כרצוי לו. (ראו סרט על "הכללה")

חיזוק שלילי הוא גירוי בלתי נעים, המגביר את תדירות התגובה על-ידי הפסקתו או על-ידי הסרתו.
ניתן ללמוד התנהגות גם באמצעות חיזוק שלילי - גירוי לא נעים. הרצון להפסיק/להסיר את הגירוי הלא נעים גורם לנו להגביר את תדירות ההתנהגות הרצויה ולשנות את התנהגותנו.

ראו בטבלה הבאה את ההבדלים בין חיזוק שלילי לחיובי:

 

 

חיזוק חיובי

חיזוק שלילי

 

האם הגירוי נעים?

כן

לא

מה יקרה לתדירות התגובה?

התדירות תעלה

התדירות תעלה

מתי ניתן החיזוק?

אחרי ביצוע התגובה

לפני ביצוע התגובה

מה מניע את הפרט לבצע את התגובה?

הרצון לקבל שוב את הגירוי הנעים

הרצון להסיר/להפסיק את הגירוי הלא נעים

 

החיזוק השלילי, כמו החיובי, גורם להגברת התדירות של התגובה, אך התגובה מושגת על-ידי הרצון להסיר/להפסיק את הגירוי הלא נעים.

בבית-הספר בונים אולם ספורט חדש, וכשאורי מלמד את התלמידים מתמטיקה, הלמות הפטישים מפריעה ללמידה. לפני כל שיעור אורי מבקש מהבנאים להפסיק את הרעש. הפסקת הרעש היא חיזוק שלילי, משום שאז יכולת הקליטה של התלמידים גוברת. זהו גם חיזוק מלא, משום שהרעש מופסק בכל שיעור.

 

בנייה היררכית של חיזוקים

יש לבנות את החיזוקים באופן היררכי, כלומר חיזוקים מסוימים הינם משמעותיים יותר מאחרים. דוגמא להיררכית חיזוקים בטיפול בילדים:

·         חיזוק ראשוני (אוכל, " שלווה" "במבה" וכו)

·         צעצועים קטנים (מדבקות, חיות פלסטיק...)

·         אסימונים ו"כוכבים" (אוסף של סימנים המסמלים חיזוק)

·         מעקב אחרי ההתקדמות (טבלאות התקדמות, ציונים, גרפים...)

·         הערכה חברתית (הערות ורבאליות בגון "כל הכבוד" "מצוין"

·         חיזוק פנימי (תחושה פנימית טובה עקב ביצוע מטלת היעד)

 

הכללות

כאשר מיומנות או התנהגות מתבססות, חיזוק פנימי מספק כדי לשמרם. במילים אחרות, ביצוע ההתנהגות או המיומנות ,כשלעצמו מהווה חיזוק פנימי. מעבר לרכישת מיומנות ספציפית, מטרת המטפל היא שהאדם יהיה מסוגל לבצע את ההתנהגות הנלמדת במכלול הזדמנויות שהסביבה מעמידה בפניו, בזמן ובצורה הסתגלותית ותואמת, וללא צורך בחיזוקים חיצוניים.

 

התנהגויות פונקציונאליות

במסגרת טיפולית של ריפוי בעיסוק מושם הדגש על התנהגות פונקציונאלית: התנהגות שעל האדם לרכוש כדי להצליח בסביבתו. ההתנהגויות הפונקציונאליות הן המחוזקות בטיפול על מנת שיכנסו לרפרטואר ההתנהגויות של המטופל. המטפל מתייחס למרכיבים של המיומנות הרצויה ומחזק כל התנהגות שתתרום לרכישתה.

דוגמא: אם מטרת המטפל תהיה לחזק מיומנויות אכילה, הוא עשוי לעבוד תחילה על מיומנות אחיזה, ולעשות שימוש במגוון אמצעים, אבל הדגש יהיה על המיומנות הפונקציונאלית – כלומר אחיזת אוכל ביד, ואכילתו אחיזת כפית אכילה באמצעות כפית וכו' עד לאכילה באמצעות סכום מלא.

 

תהליך ההערכה

·         תצפית כללית: על המטפל לצפות במטופל בסביבתו הטבעית, או ,במקרה והדבר בלתי אפשרי, לקבל אינפורמציה באמצעות שאלונים וראיונות. זאת לצורך זיהוי דרישות הסביבה כדי להגדיר מהן המיומנויות הנדרשות. לצורך הגדרה זו הכלי העוצמתי ביותר הוא תצפית.

·         מאחר וכל ביצוע, מטלה, או מיומנות הינו ספציפי לקונטקסט סביבתי, כלי סטנדרטי בדרך כלל לא ייתן את כל האינפורמציה האופטימאלית הדרושה לצורך התערבות בגישה זו.

·         המטפל מערב את הידע שלו לגבי הדרישות הרלוונטיות לשלב התפתחותי מסוים, תוך הבנת רקע סביבתי ודרישות הסביבה. על המטפל לבדוק את הסביבה והמטלה תוך התייחסות לשאלות הבאות:

ü      מהן ההתנהגויות הנצפות של המטופל במסגרת הסביבה?

ü      מהם המאפיינים הפיזיים של סביבת המטופל?

ü      מהם המאפיינים החברתיים-תרבותיים של סביבת המטופל?

ü      אלו מיומנויות נוספות נדרשות לצורך תפקוד המטופל בסביבתו?

·         לאחר שהמטפל זיהה את דרישות הסביבה, עליו לבצע תצפית מדויקת יותר כדי להגדיר אלו ממרכיבי הפעילות עומדים בדרכו של המטופל, אלו תחומים ספציפיים בעייתיים, ואלו חיזוקים עשויים להיות יעילים:

ü      מהם מרכיבי המטלה?

ü      אלו מהמרכיבים המטופל מבצע היטב, ואלו דורשים התערבות?

ü      אלו מיומנויות יש לעצב?

ü      מהם החיזוקים החיוביים והשליליים שמשפיעים על המטופל?

ü      במסגרת הסביבה, מה יהיה החיזוק החיובי העוצמתי ביותר? 

לסיכום, ההערכה מערבת תצפית על ביצוע המטלה בקונטקסט סביבתי, זיהוי מטלות שהסביבה דורשת, מרכיבי המטלה, וזיהוי חיזוקים חיוביים ושליליים המשפיעים על התפתחות מיומנות.

 

מבחנים סטנדרטים המספקים אינפורמציה לגבי התפקוד היום יומי של המטופל:

 
Comments