|
מה זה למידה וירטואלית
או מרחוק
בפשטות: כאשר מורה ותלמיד מופרדים בזמן ואו מרחק פיזי.
עם התפתחות הטכנולוגיות בכלל ורשת האינטרנט בפרט, נוצרה תשתית המאפשרת
יישום של למידה בשיטת ה- e-Learning. הלמידה
בשיטה זו מאופיינת בשיעורים מקוונים עתירי טכנולוגיות להוראה מרחוק ומציעה קורסים
מקוונים "מלאים" או "משולבים" ללא מגבלות של זמן ומקום. ללומד יש נגישות למגוון
עצום של מקורות מידע כמו: ספריות, מוזיאונים ארכיונים ועוד. חומרי הלמידה בקורס
נמצאים באתר הקורס והלומדים בוחרים עד כמה להעמיק בתכנים.
היבט
פדגוגי
סביבת למידה טובה צריכה לתת למשתמש מגוון כלים טכנולוגיים על מנת לתמוך
בדרישות הפדגוגיות שלו. ההנחה העומדת בבסיס הפיתוח של סביבות הלמידה היא שניתן לקדם
תהליכים פדגוגיים באמצעות עזרים טכנולוגיים. סביבת הלמידה נותנת למרצה מספר כלים
נוחים (ככל שסביבת הלמידה מוצלחת) לעשות כל זאת בעצמו, ללא ידע מוקדם בהקמה וניהול
של אתרים באינטרנט. מובן שבסופו של דבר חייב המרצה להשתמש נכון בכלים אלה על מנת
להשיג את המטרה.
כניסת עידן האינטרנט לחינוך מעלה ציפיות לשינוי והשפעה על איכות ההוראה
והלמידה. האינטרנט מהווה כלי יעיל לנגישות מהירה למידע רב ולשימוש אינטראקטיבי, ויש
לבחון דרכים יעילות לשילובו בהוראה. בתי-הספר מצטיידים במחשבים וגם מספר המשתמשים
באינטרנט בעולם כולו עולה במהירות.
כיום, בעידן בו המידע זמין ונגיש יותר מאי פעם, היצע המוצרים והכלים של
חברות העוסקות בתחום פעילות זהה, הופך דומה יותר ויותר, עד שללקוחות הסופיים קשה
להבחין בין היתרונות היחסיים של המוצר או הכלי אותם הן מספקות. מנהלי הדרכה, המורה
או המרצה מתמודדים בבואם ליישם את סביבת הלמידה אותה הם מפתחים בבעיה הבאה: כיצד
קובעים את השילוב הנכון בין שיטות ההעברה והלימוד השונות לבין מטרות הלימוד של
ההכשרה. קיימות עשרות גישות ועשרות מומחים מציעים מודלים וגישות שונות אשר אמורים
לספק פתרון לבעיה זו.
לצערנו, טרם
פותחה הנוסחה או מודל דידקטי מוכח אשר יסייע לפתרון בעיה זו. אולם, בכל-זאת, אנו
מביאים בפניכם מספר עזרים/כלים אשר סביבת הלמידה חייבת להכילם על-מנת לקדם תהליכים
פדגוגיים בעזרת כלים טכנולוגיים.
תקשורת
כל סביבת למידה חייבת להכיל מרכיבי תקשורת שיאפשרו קשר בין הלומדים
והמלמדים (המורים, המרצים והעמיתים). מרכיבי התקשורת מגוונים וסביבה יכולה להכיל
מגוון של כלים שונים כמו קבוצת דיון, צ'אט, דוא"ל וכלים מתקדמים ומשוכללים יותר
כגון וועידת וידאו, צ'אט קולי וכלים לשיתוף מסמכים ועבודה משותפת דוגמת
(WhiteBoard).
התפקיד הפדגוגי של כלי התקשורת הוא לאפשר העברת מידע ועבודה משותפת של
השותפים לתהליך הלמידה, לומדים ומלמדים כאחד. כלים אלה הם שמאפשרים שימוש באפשרויות
מתקדמות יותר ללמידה כמו למידת והערכת עמיתים, קשר למומחים, מעקב אישי והקדשת זמן
רב יותר לכל לומד על ידי קשר ישיר. כדאי לשים לב לכלים נוספים המאפשרים ללומדים
מרוחקים, שאין ביניהם תקשורת האופיינית לכיתה רגילה, ליצור קשרים אישיים זה עם זה,
דוגמת לוח מודעות, הודעות מהמרצה וכלי "עמיתים ללמידה" בו כותבים הלומדים אודות
עצמם לצורך שיפור ההיכרות הפנים קבוצתית.
מידע
המידע, או במילים אחרות "תוכן", הוא חומר הגלם של הלמידה. סביבת הלמידה
אמורה להקל על הלומד את הגישה למידע ולהגיש לו כמה שיותר מידע באופן הנוח ביותר.
מובן שבסביבת האינטרנט הקישור למאגרים הוא תכונה בסיסית, אולם סביבת הלמידה אמורה
להקל על הלומד את הגישה למאגרים אלה, ואף לספק לו חומרים באתר הקורס עצמו. לכן,
תכונה מתבקשת היא היכולת של המרצה להעלות חומרים לאתר הקורס. עם זאת, רבים מאמינים
שישנם תכנים המתאימים יותר ללמידה בתצורת WBT, בעוד שישנם
תכנים הדורשים את "המגע האנושי", קרי, התקשורת הבלתי אמצעית בין המדריך ללומדים
במסגרת כיתתית. יש הרואים בהעברת תכנים בעלי אוריינטציה טכנית (כגון: לימוד
אפליקציות תוכנה, הפעלת מכונה וכדומה) מתאימים יותר להמרה בתצורת WBT, בעוד
שקורסים בעלי תוכן
"אנושי" – בתחומים של ניהול, יחסים בין אישים וכדומה אינם מתאימים. אך יחד
עם זאת, גישה זו הולכת ונעלמת מהעולם ובעידן הנוכחי, כאשר חושבים במונחים של
עלות-תועלת, אכן ה –WBT היא השיטה
המועדפת.
כלים נוספים בעלי חשיבות הם מנוע חיפוש טוב (או קישור מוער למנוע כזה),
מונחון (Glossary) ונווט
אתרים.
השימוש בתוכן מולטימדיה הוא כמובן מומלץ, אולם אין זה המאפיין הבלעדי של
סביבת למידה. סביבת הלמידה חייבת לאפשר למרצה לעשות שימוש במגוון רחב של תכנים:
טקסטים, מצגות, תמונות, וידאו, קול, פלאש, ג'אוה וכו'.
כלי הנחיה
הנחיית למידה ושליטה בתהליך בלמידה מרחוק בעייתית משום חוסר הקשר הבלתי
אמצעי של המנחה והלומדים. למנהל הדיון אין קשר עין עם הלומדים. הוא אינו יודע אם
משעמם או מעניין, אינו יודע כמה תלמידים הבינו ואינו יכול לנחש מה
"הנוכחות" של הלומדים "בכיתה". סביבת למידה טובה יכולה לתת למנחה כלים שיקלו
עליו ליצור דינמיקה של דיון. כלי שיאפשר לו "להציף" הודעה מוצלחת ששלח משתתף לקבוצת
הדיון. כלי שינטר את ההשתתפות של הלומדים. כלי שיאפשר להגיב להודעות הלומדים, הן
באופן אישי והן באופן קבוצתי. כלי שיאפשר למנחה לחלק את הכיתה לקבוצות עבודה ולהטיל
על הקבוצות הללו מטלות שונות. כלים אלה קשורים למיומנויות וטכניקות של הוראה (ולא
של למידה), ובאמת המורה או המנחה יכולים לשפר את ההנחיה, לאו-דווקא על ידי כלים,
אלא על ידי יצירת נהלי עבודה נכונים. למשל: טובה היא קבוצה שיש בה מסה קריטית של
השתתפות, כזו שיכולה להחזיק את עצמה (כלומר, רק השתתפות פעילה מזמינה השתתפות עוד
יותר פעילה) מתן ציון בונוס למשתתפים בקבוצת הדיון יגדיל את ההשתתפות ויצור מסה
קריטית התחלית. אכן, רוב הכלים האלה קשורים לכלים שיאפשרו למורים לבצע
הערכה.
כלי הערכה
סביבת הלמידה צריכה לאפשר למורה לבצע הערכה של תלמידיו, ולתלמידים עצמם
להעריך את מצבם. ההערכה יכולה להיות מקומית, חד-פעמית בתהליך הלמידה, כמו "בחן את
עצמך", ויכולה להיות רציפה לאורך תהליך הלמידה כולו באמצעים של הערכת תהליכים כמו
"פורטפוליו". כלי הערכה איכותי חייב לעמוד בשלושה קריטריונים: מהימנות, תקיפות
והגינות. מהימנות הערכה מצביעה על עקביות תוצאות ההערכה על פני הזמן ובין מעריכים
שונים. הערכה נחשבת מהימנה כאשר לומד העובר את ההערכה יקבל אותו הציון, גם אם יעבור
את ההערכה במועדים שונים וגם כאשר מעריכים שונים ובלתי תלויים מבצעים את ההערכה.
תקפות של הערכה בודקת האם ההערכה מודדת בפועל את מה שהיא אמורה למדוד דהיינו, האם
היא בודקת את כל מה שהיא צריכה לבדוק ורק את מה שצריך לבדוק. כלי ההערכה יעמוד
במבחן התקפות באם יבצע מעקב אחר המטלות שעל התלמיד לבצע ללא כל השפעות חיצוניות
(קשיי שפה, קריאה של התלמיד וכדומה), וצמצום האפשרות של קבלת תוצאות שליליות לא
מכוונות של ההערכה על תכנית הלמידה. הגינות פירושו שההערכה צריכה לאפשר ללומדים
משני המינים וממגוון הרקעים להצליח באופן שווה. הסביבה צריכה לאפשר הגשת מטלות על
ידי התלמידים (אם בכלי מיוחד ואם בדוא"ל), וכן לאפשר למורה להגיב למטלות אלה ולתת
משוב. תוכנה נוחה תיתן למורה גם אפשרות לתת ציון ולארגן את הציונים לדו"ח. חשוב
לציין, את הבעייתיות של מבחנים מרחוק שמטרתם מתן ציון בלמידה מרחוק. יתכן שכיום
עדיין צריך לכנס את הלומדים לזמן ומקום שניתן יהיה להשגיח עליהם בו לצורך מבחן, או
לוותר על מבחן כזה.
סביבת הלמידה
בהטמעת שיטת הלמידה מרחוק, יש גם לתת את הדעת לסביבה הפיסית. לא ניתן לצפות
מאנשים לכך שיהיו מסוגלים ללמוד בצורה מקוונת על שולחן העבודה שלהם בסביבת משרד
רועשת עם הפרעות בלתי פוסקות. אנשים זקוקים למרחב ושקט כדי שיעלה בידם להתרכז.
הפתרונות לנקודה זו כוללים מרכזי לימוד המותאמים למטרה זו בלבד, או ע"י כך שמעודדים
את האנשים לעשות שימוש במחשבים האישיים שלהם בשעות שקטות מחוץ לשעות העבודה או
בבית. כמו-כן, יש לקחת בחשבון את המגבלות הקיימות בשימוש המחשב הביתי
(חוסר בפס רחב, היקף זיכרון קטן וכדומה) אל מול המחשב במשרד, ולהתאים את
הכלים הטכנולוגיים המיושמים במערכת עד לרמת המשתמש הביתי.
יתרונות:
הקורס
המתוקשב מאפשר למרצים ולסטודנטים ללמד וללמוד מכל מקום, בכל שעה ובקצב האישי של כל
אחד ואחד מהם. בנוסף, באמצעות קורס מתוקשב ניתן לשפר ולהעשיר את החוויה הלימודית
ואיכותה.
תמיכה ביצועית
תמיכה ביצועית הינה שיטה של
לימוד קטעים קצרים (learning chunks) של קורסי רענון כאשר יש צורך בכך. לדוגמה, קצת לפני שנערך ראיון עבודה או
הערכה של יכולת עבודה. כלומר, הלמידה מרחוק באמצעות הטכנולוגיות השונות יכולה לתת
מענה בזמן-אמת למשתמשיה.
קורסי מבוא
השימוש
בקורסי מבוא נעשה כאשר הלומד מכיר בכך שהוא זקוק ליותר מאשר לקורסי רענון. לימוד
מרחוק יכול לסייע בתיאוריה הבסיסית, בעקרונות אשר מונחים ביסוד אותה תיאוריה, או
בחשיבה מעמיקה באשר לסוגיה זו או אחרת.
הוראה משולבת
אפשר להשתמש
בהוראה משולבת כתנאי מוקדם להוראה בכיתת הלימוד וזאת כדי להביא את כולם לאותה רמה
ולהשתלט על החומר הבסיסי. לימוד אלקטרוני יכול הן להפחית את הזמן שיש להימצא בכיתת
הלימוד, והן להפוך את הלימוד לדבר יעיל יותר.
גמישות
הגמישות
המצויה בלמידה מרחוק באמצעות לימוד אלקטרוני, משמעה, כי היא יכולה להתרחש בכל מקום,
ובעלות נמוכה יותר מאשר זו של כיתת לימוד. הדרכה וירטואלית מוזילה את עלויות ההדרכה
של הארגון (חסכון בשעות כתה ותשתיות, קל לעדכן ולהפיץ, אין בזבוז זמן עבודה ועוד).
למידה מרחוק חוסכת בין 25% ל-50% בזמן הלימוד.
ההשתתפות
בקורס מתוקשב מתבצעת מכל עמדת מחשב (בבית, במקום העבודה, בקמפוס האוניברסיטה וכד')
שלה נגישות לאינטרנט. הלימוד וההוראה אינם תלויים במקום (ניתן ללמוד מכל מקום) או
בזמן (ניתן ללמוד בכל שעה משעות היממה).
היכולות
שמספקות מערכות הלימוד הממוחשבות נותנות גמישות רבה בהתאמת יחידות ההתמצאות
לאוכלוסיות השונות הנקלטות בארגון. לדוגמה, היכולת לפתח מסלולי הדרכה שונים לבעלי
תפקידים שונים או היכולת לבצע את אותה התמצאות בשפות נוספות, ברוסית לדוגמה. בנוסף,
יחידות ממוחשבות נותנות לעובד החדש את הגמישות להפנים את המידע בשלבים תוך כדי
תהליך הקליטה בארגון (ולא ביום אחד שבו 'מפילים' עליו הכול). כמו כן העובד יכול
לחזור ולעבור על החומרים פעם נוספת, אם לא הבין או כאשר ברצונו להבהיר טוב יותר
מצבים מסוימים, שבהן הוא נתקל בימיו הראשונים לעבודה (לדוגמה, משה סיפר לו על
תוכנית האופציות של החברה, אך הוא לא לגמרי הבין מה זכויותיו בעניין
זה).
חסרונות:
למרות הרעש
וההמולה בתחום, עדיין אין מספיק נתונים המוכיחים את יעילות הלמידה
הוירטואלית.
תמיכה טכנית
כדי להפעיל
קורס למידה מרחוק באינטרנט צריכה להינתן תמיכה טכנית למשתמשים. אולם בארץ קיימת
בעיית משאבים - מחד בארגונים המספקים את שיטות הלמידה מרחוק השונות ומאידך לתלמידים
שהם משתמשי הקצה. אין ספק, שהצלחת התלמידים תלויה בקשר ישיר למיומנויות המחשב שיש
להם.
השקעת זמן
מרובה
להבדיל מקורס
רגיל שבו הסטודנט משקיע שעה וחצי בשבוע ועוד קצת זמן בספריה, בקורס אינטרנטי צריך
להשקיע זמן רב. בנקודה זו, מתגלה ניגוד בין המרצה לתלמידים, בעוד המרצה מעוניין
לעשות את הקורס הטוב ביותר, מעוניינים התלמידים לעבור את הקורס בצורה הקלה
ביותר.
עלות
מחד, הדרכה
מרחוק מייקרת מאד את תהליך הפיתוח. יש חשיבות
גבוהה לשידור קול ובפעמים רבות גם וידאו באיכות הגבוהה ביותר וטכנולוגיות
אלו עולות בממון רב. מאידך, שידורים בכבלים, לוויין
ורשת מקומית הם באיכות גבוהה, אך הם יקרים. שימוש ברשת
האינטרנט מגביל את איכות הווידיאו. על איכות הקול אסור להתפשר, אך
איכות הווידיאו
המתקבלת אצל רוב גולשי האינטרנט היא נמוכה, כאשר התמונה קטנה מטושטשת
ומקוטעת. כאמור, בעיות אלה פוגעות בחוויה הלימודית ובריכוז
הלומדים.
סטטיסטיקות
מחד ישנם
מחקרים הטוענים, שבגישה נכונה תשתווה יעילות ההדרכה הוירטואלית ליעילות ההדרכה
הקלאסית – "פנים אל פנים", ומאידך יש הטוענים, שלמידה מרחוק מגדילה את יעילות תהליך
הלמידה בין 15% ל-25% בלבד.
בעיה נוספת
היא מיעוט מי כמה תלמידים נרשמים ללמוד וכמה מורידים את חומרי הלימוד, אך אין מספיק
מידע על מספר התלמידים שלא סיימו את התהליך הלימודי.
בעיות הערכה
כיצד מעריכים
תוצרי למידה באינטרנט? העברת מבחן אמריקני היא בזבוז, בהתחשב בהשקעה העצומה בקורס.
האפשרות הנראית מתאימה ביותר היא כתיבת עבודות, שתיתמך על המקורות והאתרים אותם
הצליח הסטודנט להקיף.
משמעת עצמית
למידה בקורס
וירטואלי דורשת משמעת עצמית נוקשה. ממחקרים שנעשו בארה"ב עולה, כי שליש מהתלמידים
שהתחילו ללמוד בקורסים באינטרנט, לא הצליחו לסיים אותם.
הקצבת זמן ללימוד כלים
מתוקשבים
מספר גדול של
משתמשים מגיעים לקורסים מבוססי למידה מרחוק ללא רקע באינטרנט ובכלים מתוקשבים.
נדרשת השקעת זמן לתהליך הכניסה לסביבה מתוקשבת
וללימוד כלים מתוקשבים. בדרך כלל לרכישת מיומנות בסיסית בכלים מתוקשבים
מוקדשים לא
פחות משני שעורים. כדי לפתח מיומנויות חיפוש מידע עלינו להשקיע לא פחות
משני שעורים
נוספים, ואם ברצוננו לפתח מיומנות הערכת אתרים ומאגרי מידע באינטרנט נדרש
זמן ממושך
יותר. אין לצפות שהתהליך של כניסה ורכישת ביטחון בשימוש בסביבה מתוקשבת
יהיה מהיר
.לכן על המורה לשקול את סדר העדיפויות בתוכני הקורס.
עבודה בפורום מתוקשב
בעיות טכניות
- כידוע האינטרנט (חשוב לציין, כי השימוש באינטרנט נעשה באמצעות דפדפנים שונים
וגרסאות שונות)
לא תוכנן לתמוך בשפות שמיות, לכן כל התוכנות המיועדות לכתיבה בעברית
מתמודדות עם בעיה זו. המצב מחמיר כאשר בעייתיות זו
מתעצמת בגלל חוסר הניסיון של המשתמשים בפורום. כיוון ההקלדה, הגבלת מסך
שלא מאפשרת לראות
את כל הכפתורים בו-זמנית, ברירת המחדל לסוג הקבצים -בעת
צירוף הקבצים
למכתבים - קשיים אלה יחד עם קשיים אחרים עלולים לגרום תסכול מידי. מדי
פעם מתוספות
בעיות תקשורת, כאשר לא מתאפשרת העברת מכתבים אל הפורום. ברור דע סטטיסטי על אחוז
הנושרים מקורסים וירטואליים. קל למדוד שנדרשת
סבלנות רבה הן
מהתלמידים והן מהמנחים כדי להתמודד עם מגוון הבעיות הטכניות.
המימד החברתי
ארגון התומך
שיטת הלמידה מרחוק, צריך לקחת בחשבון את וויתור הממדים החברתיים אשר הולכים לאיבוד
בלמידה מרחוק, כגון: יציאה מהמשרד לקורסים שונים, רשתות חברתיות וכדומה.
בעיות פסיכולוגיות
קיימים
מחסומים רבים לפני כניסה לסביבה של הפורום המתוקשב:
מחסום
התחושה – אין תחושה
של מגע אישי, הלמידה הוירטואלית שונה מהלמידה מול בשר ודם. לא כל עובד/סטודנט מוכן
מבחינה תרבותית ללמידה מרחוק.
מחסום של
הסגנון המועדף להבעה - תקשורת
באמצעות הפורום דורשת מיומנויות הבעה בכתב.
המחקרים מראים שקיימים הבדלים בסגנון המועדף להבעה אצל אנשים שונים. יש
אנשים שהם
מוכשרים יותר בהבעה בעל פה ופחות בהבעה בכתב.
החשש לשגיאות
כתיב - מנגנון
הפורום לא מאפשר תיקון שגיאות כתיב לאחר שליחת ההודעה. הדבר עלול ליצור
מחסום בכתיבה.
מחסום החשש לאי-הבנה של הקורא - מסר כתוב
שונה ממסר שמועבר
בעל פה. בשיח בעל פה אנחנו יכולים לפרט את המסרים שלנו אם נדמה שלא
הצלחנו להעביר אותם
בבהירות. המסר שהועבר בכתב משאיר אפשרויות לפירוש אחר, לכן הוא דורש
דיוק ומחוסר זמן אנחנו איננו מצליחים תמיד בזאת.
מחסום החשיפה שיש בכתיבה
והביקורת הנלווית לכך.
שיקולי השקעת
הזמן - הבעה בכתב
דורשת ריכוז וזמן. אם אין באפשרות הסטודנט להתרכז ולהשקיע זמן בכתיבה
ייתכן שהוא יוותר על העומק ויסתפק בתגובות שטחיות.
| 
