מקצוע הפיזיותרפיה מתמחה ביכולת התנועה של האדם ובהשלכות של יכולת זו על תפקודו.

מטרות הטיפול הפיזיותרפי מגוונות ומשתרעות על הקשת הרחבה שבין שיקום יכולות שאבדו או

טרם נרכשו עד לשימור מצב קיים ומניעת החרפה.

הפיזיותרפיסט עוסק באבחון, שיקום ומניעה של קשיים במערכת התנועה, בשיפור היכולת

התפקודית של הפרט ובטיפול במצבים המשפיעים על מערכת עצב שריר שלד במגוון רחב של - -

תחומים : טיפול נשימתי, טיפול ושיקום אורתופדי, טיפול ביציבה, טיפול על רקע מצב נוירולוגי,

טיפול ומניעת פגיעות ספורט, טיפול ושיקום לאחר קטיעות גפיים וטיפולים התפתחותיים.

הטיפול מתבצע בכל טווח הגילאים במטרה לתת מענה תפקודי מתאים לצרכים המשתנים

במהלך חייו של הפרט.

מיומנויות הטיפול של הפיזיותרפיסט מגוונות וכוללות בין היתר טכניקות טיפוליות ידניות,

תרגילים רפואיים, שימוש במכשירים טכנולוגיים מגוונים והתאמת הסביבה לתפקודו של האדם.

על מנת ליישם התערבות מקצועית בתחום זה על הפיזיותרפיסט להיות בעל הבנה מעמיקה

בתפקוד האדם מבחינה פיזית, נפשית, חברתית ותרבותית ועליו לפעול על פי כללי האתיקה

המקצועית.

תפקידי הפיזיותרפיסט במערכת החינוך כוללים:

1. איתור תלמידים אשר זקוקים לטיפולי פיזיותרפיה בשיתוף הצוות החינוכי.

2. ביצוע הערכות, תצפיות ואבחונים סטנדרטיים.

3. בניית תכנית התערבות בתחום מקצועו בעזרת שיטות טיפול המקובלות בישראל.

4. קשר עם גורמים מקצועיים בקהילה, כגון, אורתופד, נוירולוג וכד'.

5. הדרכת הצוות והורי התלמידים בהתאם לצרכים הייחודיים של כל תלמיד.

מטרת הטיפול הפיזיותרפי במערכת החינוך היא לאפשר לתלמיד למצות את הפוטנציאל שלו

בכדי שיוכל להשתלב, לתפקד, ללמוד וליהנות במסגרת החינוכית שבה הוא לומד.

ההתערבות של הפיזיותרפיסט במערכת החינוך כוללת את התחומים הבאים:

הנגשה והתאמת סביבת הלימודים: הפיזיותרפיסט בודק את סביבת הלימודים של התלמידים

וממליץ על ההתאמות הנדרשות על מנת לאפשר לתלמיד מרחב לימודים בטוח בכיתתו, בכיתות

הספח, בשירותים, בחדר אוכל, בחצר בכל והמעברים ביניהם. הפיזיותרפיסט מדריך את הצוות

לגבי האופן והצורך בשימוש בהתאמות השונות, כדוגמת מאחזי יד, מעקים, שיפועים, גובה שולחן

התלמיד, מיקום כיתתו וכדומה. הפיזיותרפיסט ממליץ, במידת הצורך, על רכישת אמצעי

טכנולוגיה מסייעת כגון, כסא גלגלים, או מנוף. לפי דרישת משרד הבריאות הפיזיותרפיסט מבצע

ביקור בית לצורך ההמלצה.

ניידות בתוך המסגרת החינוכית ומחוץ לה: הפיזיותרפיסט ממליץ על אופן הניידות

האופטימאלי והבטוח עבור התלמיד, בעזרת שימוש באמצעי עזר כגון: כיסא גלגלים, רולטור,

קביים ועוד. לאחר ההתאמה, הפיזיותרפיסט מתרגל עם התלמיד את השימוש בעזרים שהותאמו

לו, בתוך המסגרת החינוכית ומחוצה לה, כדי לאפשר לתלמיד להתנסות במשטחים בעלי

טקסטורת מגוונות, מדרגות וכד'. כמו כן, הוא מדריך את הצוות החינוכי לגבי המידה ואופן

הליווי הנדרש לתלמיד בניידות.

ישיבה מותאמת בכיתה: הפיזיותרפיסט מתאים לתלמיד את צורת ההושבה האופטימאלית,

שתאפשר לו השתתפות מרבית בפעילות הכיתה תוך התחשבות בצרכיו הייחודיים.

השתתפות בשעורי חינוך גופני: לתלמידים המשולבים בחינוך רגיל: הפיזיותרפיסט ידריך את

המורה לחינוך גופני לגבי אופן השתתפותו של התלמיד בשיעור, משך הפעילות, סוג הפעילות

התאמות מיוחדות ועוד. בחינוך מיוחד הפיזיותרפיסט ידריך את המורה לספורט לגבי התאמות

נדרשות לתלמיד.

פעילות מוטורית הקשורה לשעות פנאי: הפיזיותרפיסט יוודא שהתלמיד יכול להשתתף בפעילות

פנאי )כגון שימוש במתקני חצר( באופן בטוח ומהנה וידריך את הצוות החינוכי לגבי מידת העזרה

או השגחה הנדרשת.

עצמאות בפעילויות יום יום: הפיזיותרפיסט יקבע מה הם המנחים, ההנגשות הפיזיות, אביזרי -

עזר או סדים המאפשרים לתלמיד עצמאות מרבית בפעילויות יום יום וידריך את הצוות בהתאם.

הטיפול הפיזיותרפי יימדד א. במונחים תפקודיים, כגון הליכה, ישיבה עצמאית, מעברים בין

תנוחות, כניסה ויציאה ממתחם הכיתה או בית הספר, שימוש במתקני חצר ועוד. ב. מונחים

קליניים כגון שיפור טווחי תנועה, שיכוך כאבים, שיפור הנשימה וכד'.