לקות שמיעה- שאלות ותשובות

לקות שמיעה

ש: איך אדע אם אני סובל מלקות שמיעה? 
ת: קיימים כמה סימנים המצביעים על לקות שמיעה. שאל את עצמך את השאלות הבאות. אם התשובה הינה חיובית לכמה מהן, יתכן והינך סובל מלקות שמיעה. האם אתה:

• מבקש מאנשים לחזור על דבריהם לעיתים קרובות?
• חייב להיות מאוד מרוכז בדובר כדי לשמוע?
• אינך שומע מישהו המדבר מאחורי גבך או ממרחק לא רב?
• מגביר את קול הטלוויזיה או הרדיו?
• מתקשה לשמוע בשיחת טלפון?
• מתקשה לשמוע רעשי קול: שעון מעורר, צלצול טלפון וכו'?

ש: איך אדע אם ילדי סובל מלקות שמיעה?
ת: באם ענית בחיוב עבור חלק מהשאלות הבאות יתכן וילדך סובל מלקות בשמיעה. רצוי לפנות מיד לרופא א.א.ג ולעבור בדיקת שמיעה, על מנת להתחיל בהקדם בטיפול ו/או בשיקום שמיעתי אם חשדך אושש.

• האם ילדך מרבה לומר "מה, מה" כשמדברים אליו?
• האם אינו מגיב לשמו או לקריאה אליו ממרחק לא רב, וכשאינו מסתכל בפני הדובר?
• האם נוטה להגביר את הטלוויזיה?
• האם מאחר בהתפתחות שפה ודיבור?
• האם קיימים שיבושי הגוי?
• האם מתקשה לשמוע צלילים סביבתיים?
• האם עונה שלא לעניין?
• האם ילדך חסר שקט, חסר ריכוז, ו/או מפריע בכיתה/גן?

ש: מהן הסיבות ללקות שמיעה?
ת: הסיבות הינן רבות. לקות שמיעה יכולה להיגרם מתורשה, מחלות בזמן ההריון, זיהומים, תרופות מסוימות, הזדקנות, חשיפה לרעש, חבלות ראש וכו'. קיימים גם מצבים רפואיים ומחלות הבאים לידי ביטוי בלקות שמיעה, כגון: דלקות אוזניים, קרע בעור התוף, אוטוסקלרוזיס, מחלת מנייר ועוד.

ש: מה עלי לעשות במידה ואיני שומע טוב?
ת: יש לגשת לרופא המשפחה או לרופא אף אוזן גרון. הרופא יבדוק אותך, ואם יהיה צורך יפנה אותך לבדיקה במכון שמיעה. עפ"י תוצאות בדיקות השמיעה, יקבע הרופא אם הינך סובל מלקות שמיעה. כמו כן הרופא יחליט אם יש מקום לטיפול וסוג הטיפול.

ש: האם יש סוגים שונים של לקות שמיעה? 
ת: קיימים סוגים שונים של לקות שמיעה: אובדן שמיעה מסוג הולכתי - כאשר קיימת הפרעה במעבר גלי הקול באוזן חיצונית או תיכונה. קיימות סיבות רבות ללקוי מסוג זה, כגון: היווצרות שעווה בתעלת השמע החיצונית, נוזלים באוזן התיכונה, עור תוף מנוקב וכו'. אובדן שמיעה מסוג תחושתי עצבי -כאשר יש פגיעה בתאי השערה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה. הסיבות ללקוי שמיעה מסוג זה יכולות להיות: תורשה, תרופות רעילות, חשיפה לרעש, גיל, מחלות שונות וכו'. יתכן אובדן שמיעה מעורב, כאשר יש צירוף של אובדן שמיעה מסוג הולכתי ותחושתי עצבי.

ש: האם יש טיפול רפואי ללקות שמיעה? 
ת: לעיתים קרובות ניתן להקל על אובדן שמיעתי הולכתי ע"י טיפול רפואי או ניתוח. הרופא המטפל יחליט האם יש מקום לטיפול ומהו סוג הטיפול.

ש: אם טיפול רפואי או ניתוח לא יחזירו לי את השמיעה, מה עליי לעשות? 
ת: אם הרופא המטפל קבע שאין מקום לטיפול, יש לפנות לקלינאי תקשורת, אשר יקבעו אם תוכל להיעזר במכשיר שמיעה וימליצו על סוג המכשיר המתאים לך. כיום קיים מגוון רחב של מכשירי שמיעה וקלינאי התקשורת הם אנשי המקצוע היחידים המוסמכים שיכולים להמליץ על מכשיר השמיעה המתאים לך.

ש: הומלץ לי על מכשיר שמיעה, כיצד אוכל לרוכשו? 
ת: קלינאי התקשורת יספקו לך רשימת סוכנים ומפיצים מורשים, שם תוכל לרכוש את המכשיר. 
 

בדיקות שמיעה

נהוג לחלק את בדיקות השמיעה לשני סוגים עיקריים:

1. בדיקות שמיעה התנהגותיות - מבוצעות באמצעות אודיומטר ונערכות בחדר אטום. הגירויים השמיעתיים (צלילים, קולות דיבור, רעשים שונים ועוד) מועברים דרך רמקולים או אוזניות. הבדיקות העיקריות הן:

2. בדיקות שמיעה אובייקטיביות - מבוצעות בעזרת מכשור מיוחד, בהתאם לסוג הבדיקה. הבדיקות העיקריות הן

מכשירי שמיעה 

ש: איך אדע האם אני זקוק/ה למכשיר שמיעה?
ת:

ש: מה עושה מכשיר שמיעה? 
ת: מכשיר השמיעה אינו אוזן חדשה. מכשיר השמיעה מורכב ממיקרופון הקולט את צלילי הסביבה, מגבר (המגביר את הצלילים שנקלטו), וסתים שונים (כמו וסת עוצמה) ורסיבר/ רמקול. מכשיר השמיעה יכול להיות ממוקם בתוך האוזן או מאחוריה. קיימים גם מכשירי שמיעה המורכבים על ידית המשקפיים או מכשירי גוף.

ש: אילו מכשירי שמיעה קיימים בשוק ואיך אדע איזה מכשיר מתאים לי?
ת: קיימים כיום בשוק סוגים רבים ושונים של מכשירי שמיעה. מומלץ לכל המתעניין ברכישת מכשיר שמיעה, לעבור בדיקת שמיעה מלאה על ידי קלינאי תקשורת במכון שמיעה (מכון אודיולוגי) מוכר. במכון יומלץ על צורך במכשיר שמיעה, ועל סוגי המכשירים המתאימים.

ש: מדוע קשה לחלק מהאנשים להפיק תועלת ממכשיר שמיעה?
ת: לקוי שמיעתי הוא מונח כללי לבעיות בתפיסת דיבור. בעיות אלו נובעות בראש ובראשונה מירידה (הרעה) ברגישות לצלילים. מכשירי שמיעה מפצים על בעיה זו על-ידי הגברת הצלילים הנכנסים לאוזן. אולם, קיימות בעיות נוספות הכלולות במונח "לקוי שמיעתי" והמשפיעות על תפיסת דיבור, כגון: בעיות בהבחנה בין תדרים, בעיות של הפרדה בזמן ועוצמה, רגישות יתר לעוצמות גבוהות וטווח דינמי צר (כמה הגברה ניתן לתת מבלי שתפריע לשומע). במשך שנים היה קשה להתגבר על בעיות אלו בעזרת מכשירי שמיעה קונבנציונלים. כיום, מכשירי שמיעה דיגיטלים, המותאמים על ידי קלינאי תקשורת מנוסים, מהווים מענה חלקי לבעיות שהוזכרו. מאחר ומכשירי שמיעה הם בעיקר מגברים, הם מגבירים את רעש הרקע ביחד עם הדיבור. בעוד מערכת השמיעה התקינה בנויה באופן טבעי לסנן את הדיבור מהרעש, הטכנולוגיה המתקדמת הצליחה רק באופן חלקי לפתח מנגנון להפחתת רעש רקע שניתן ליישמו במכשירי שמיעה. ניתן למצוא מנגנונים שכאלו בעיקר במכשירי השמיעה הדיגיטלים. מידע המתקבל ממכשיר השמיעה הוא לעיתים שונה ממה ששמע עד כה הלוקה בשמיעתו. עליו לעבור, על כן תהליך של הסתגלות ושל "למידה מחדש" על עולם הצלילים בכלל, וצלילי הדיבור בפרט.

ש: האם עדיף מכשיר אחד או שניים? 
ת: הטבע נתן לנו שתי אוזניים לא במקרה. השמיעה הסטריאופונית מאפשרת לאדם להתמודד טוב יותר בתנאי רעש סביבתי ולאתר את כיוון מקור הקול. אדם המרכיב רק מכשיר שמיעה אחד, יתקשה בתנאי רעש לבחור ולהקשיב למקור קול אחד מתוך שלל קולות הסביבה. בנוסף, אוזן שלא משתמשים בה לאורך זמן נוטה לאבד את היכולת לפענח צלילים. במידה ואדם ירכיב מכשיר שמיעה רק באוזן אחת, יקשה עליו בעתיד להסתגל למכשיר שני.

ש: מהי מערכת FM?
ת: מערכת FM הינה מערכת העובדת על גלי רדיו, אשר בעזרתה ניתן להתגבר על בעיות שמיעה שנגרמות עקב מרחק, רעש סביבתי והדהוד. ניתן כיום לחבר מערכת FM למכשירי השמיעה או להשתמש במערכת FM סביבתית או עם רמקול אישי.


שתל קוכליארי 

ש: מהו שתל קוכלארי?
ת: שתל קוכלארי הינו עזר משוכלל, הנותן תחושת שמיעה באמצעות גירוי חשמלי לסיבי עצב השמע. גירוי זה מספק מידע שמיעתי רחב הנחוץ לזיהוי קולות סביבתיים וקולות דיבור; ובכך משפר את היכולת התקשורתית של כבד השמיעה. השתל מורכב מחלקים המושתלים בניתוח בעצם הגולגולת ובאוזן הפנימית; ומחלקים חיצוניים אותם מרכיב המושתל מחוץ לגוף. עד כה נותחו ברחבי העולם למעלה מ- 25,000 ילדים ומבוגרים.

ש: מי מועמד מתאים לשתל קוכלארי?
ת: מועמדים לשתל הם:

1. ילדים אשר עונים על הקרטריונים הבאים:

2. מבוגרים שהתחרשו לאחר גיל רכישת שפה, ומזהים פחות מ- 50% מהמילים (בסט פתוח) באוזן המיועדת להשתלה, ופחות מ- 60% באוזן הנגדית. כל המועמדים לשתל צריכים להיות כשירים מבחינה רפואית לניתוח, ובעלי ציפיות מתאימות מהשתל.

ש: מיהו הצוות העוסק בשתל קוכלארי?
ת: הצוות כולל רופא א.א.ג. בעל ניסיון בניתוחי שתל קוכלארי, קלינאי תקשורת אשר התמחו בתחום ועובד סוציאלי. המלצה על ניתוח שתל קוכלארי נעשית בתאום ושיתוף פעולה בין המשפחה והצוות בבית החולים. כאשר מדובר בילד - הכרחי גם שיתוף פעולה עם הצוות במסגרת החינוכית בה הוא נמצא.

ש: מה דרוש כדי להחליט אם הינך מועמד לניתוח שתל? 
ת: הצוות של תכנית השתל מבצע הערכה מלאה הכוללת: הערכה שמיעתית (עם ובלי מכשירי שמיעה); בדיקת התפקוד השמיעתי עם מכשיר שמיעה, ובדיקות רפואיות. אם המועמד לשתל הוא ילד, הכרחי דו"ח של קלינאי תקשורת ופסיכולוג מהמרכז החינוכי בו נמצא הילד, על תפקודו עם דגש על התפקוד השמיעתי.

ש: מהי התועלת שניתן לצפות משתל? 
ת: משתנים רבים משפיעים על התועלת שניתן להפיק מהשתל. ילדים, שהירידה בשמיעה אובחנה בינקותם, החלו בשיקום שמיעה לפני גיל חצי שנה, והושתלו בגיל צעיר, הינם בעלי סיכוי גבוה לפתח כישורי שפה ודיבור המתקרבת לזו של לחבריהם השומעים. בהתאם למשתני הרקע של הילדים, המוטיבציה ושיקום שמיעתי אינטנסיבי, ניתן לראות, שברוב הילדים חל שיפור ניכר בכישורי שמיעה, דיבור ושפה, בעקבות ההשתלה. קשה לנבא מראש את מידת ההצלחה עם השתל; אך כיום, גבוהים הסיכויים של הילדים המושתלים להשתלב במסגרות חינוך רגילות. אחוז גבוה מהמבוגרים הסובלים מחרשות נרכשת ואשר עברו השתלה, מגיעים ליכולת תפיסת דיבור המאפשרת להם לדבר ללא קריאת שפתיים, לשוחח בטלפון, ולהשתתף בדיונים וישיבות. לעומת זאת, עדיין ישנם מקרים, שלעיתים מסיבות שלא ניתן לנבאן מראש, התועלת מהשתל מוגבלת לזיהוי רעשי סביבה ולזיהוי דיבור, בסט סגור בלבד. יש לזכור שעם החידושים הטכנולוגים במבנה השתל, מבנה האלקטרודות, ושיטות העיבוד, גדלה התועלת שניתן להפיק מהעזר.

ש: כיצד מתבצע הניתוח ומהם הסיכונים? 
ת: תקופת האישפוז נמשכת ימים בודדים. הניתוח אורך בממוצע 4-3 שעות בהרדמה מלאה. הסיכונים בניתוח שתל הם אלו הקיימים בכל ניתוח, עם תופעות לוואי (נדירות) הקשורות בניתוח השתל. באופן כללי הניתוח לא נחשב לתהליך מסוכן או מכאיב במיוחד. כל מועמד לשתל מקבל הסבר מלא על הסיכונים האפשריים.

ש: מה קורה אחרי הניתוח? 
ת: כחודש לאחר הניתוח, חוזר המושתל למכון השמיעה למספר פגישות בתדירות גבוהה. בפגישות אלו מגדיר צוות המיפוי משתנים שונים בתוכנה הנמצאת בשתל, במטרה להעביר את מירב המידע השמיעתי לזיהוי דיבור
חשוב לציין כי ילד מושתל חייב להימצא בתכנית שיקום שמיעה אינטנסיבית, ובמסגרת חינוכית בה משלבים שיקום שמיעתי עם שיקום דיבור ושפה. בהמשך-הצוות ממשיך לעקוב אחרי המושתל בתדירות נמוכה יותר, ומקיים קשר רציף עם המסגרת החינוכית, כדי להבטיח תועלת מירבית מהשתל.

 
מרכזי ההשתלה בארץ:

• מרכז רפואי בני ציון, חיפה
• מרכז רפואי הדסה, ירושלים
• מרכז רפואי וולפסון, חולון
• מרכז רפואי שיבא, תל השומר
• מרכז רפואי שניידר, פתח-תקוה